|
21.05.2004::2303
יושב בחדרי, בוהה בקיר
שיר נוגה מתנגן ברקע
סיגריה בוערת מונחת בין שפתותי
יושב לבד ובוהה בעבר
נזכר בחום
בתקופות שהיו ואבדו
חי כלפי חוץ
אבל מת מבפנים
וקר לי, קר לי כל כך
זוכר את התמימות
זוכר את התקווה
זוכר את האופטימיות
זוכר את תחושת האהבה
האצבעות שלי קרות כל כך
קרות כמו החלל שנמצא בתוכי
היכן הזמנים
זמנים שבהם אהבתי
זמנים שבהם נאהבתי
זמנים שבהם הייתה לי תקווה
שמחה
מטרה לחיות למענה
כמו מכונה, חי מרגע לרגע
ללא רגש, היגיון קר
דולה בערגה זכרונות ממאגר
שמתכווץ אט אט ונעלם
יודע שאין מחר
רובה מונח לידי
נחושת עוטפת עופרת
29 פיסות של מוות
ממתינות בשורה מסודרת
ערפל כבד מכסה את נשמתי
ערפל הארגמן, כמו שג'ימי אמר
המכלול שחסר לי
קבור עמוק
ונחוץ לי, חסר לי כל כך.
ללא הווה, ללא עתיד, חי את העבר. |
|
|
אני לא ממש
בטוח, אבל לפי
מה שראיתי בשאר
הסלוגנים כאן,
שחלקם לא כלכך
ארוכים, ורובם
אפילו ממש
קצרים, בגלל
שהמחברים שלהם
רצו שהם יהיו
קליטים ויפים,
ואנשים יוכלו
לשרוק לפיהם,
לזמזם את
המוזיקה שלהם
ברחוב ולדקלם
אותם
במקלחת,בימי
חול, ולפעמים גם
ביום שלישי,אז
אני חושב
שהסלוגן שלי קצת
ארוך מידי,
אולי. טוב נו. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.