יש, היו לפחות, שיחות מסוימות עם אנשים שלקרוא אותן זה אחד
הדברים הכי כואבים שיכולים להיות.
הכל הולך שם - אושר, דיכאון, אהבה, שנאה.
והכי הכי הרבה - געגועים מחורבנים למה שהיה וכעס עוד יותר
מחורבן על עצמך, על העולם, כי עכשיו המצב הזה אבוד ואף אחד לא
מקשיב לך יותר.
זה בסך הכל ניסיון לסגור מעגל ולעבור הלאה
כשאי אפשר לדעת בכלל מה המצב בצד השני, כי אולי זו מלחמה
אבודה, אחת מאלו שבהן עדיף פשוט לשתוק.
אבל דיי כואב לחשוב שזה יישאר ככה, כמו פצע פתוח.
כל מה שביקשתי זה לסגור מעגל.
אחרי שזה יקרה - הכל ימחק מאליו וישכח. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.