אור גת / סופדבר |
אולי הגיע הזמן
לסכם דברים שעוד לא התחלתי.
לומר שהוא כולו
זכרונות צבעוניים. שבלעדיו
המיטה מרגישה כמו ניילון מתוח,
שקולו אופף במונו משכר,
שהוא לא כאן.
להודות שלא ידעתי
איך להתגעגע אליו
רק לומר "להתראות"
ולקוות.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|