|
לשים את הרגשות בידייך
ולחלום שאין עודני קיים
לתת את מחשבותי אלייך
ובדמיונות יופייך אפליג בים
תווי פנייך מדברים עניני
ואני איני לא יודע לאן
וקולך צועק זועק הנני
רק כווניני הימרי לי לאן
הלמות ליבך כברקים שבשמיים
אך אוזניי אטומות לא תשמע
ודמותך נישקף כציור על המים
ואני עוד באין המוצע
את עוצמת הרגש אלי הביאי
לא הסגור את עיני לא הנום
ובמגע ידייך המשי געי בי
ואני לך יהיה כרצון כל עולם |
|
|
יגאל, אולי
טעיתי, תן לי
לחשוב על זה
קצת.
מרגלית הר שפי,
מהרהרת במעשיה,
ולא פחות חשוב
מזה בדברייה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.