|
יש ברגשה עכשיו לפעמים
שהעולם חסר סדר ואלוהים
חסר אותך שתאירי את השביל
עם החיוך הקבוע הלא רגיל
דרך זכרונות את עדיין מצליחה
להצחיק אותי כמו שהיית עושה
אני זוכרת את הטון שלך המיוחד
אבל שומעת אותו רק בראש לבד
עכשיו גם כשהחדר מלא
מבחינתנו הוא רק ורק לך מחכה
שתאירי אותו בחיוכך
כי כולנו כאן מחכים בשבילך
רק תחזרי לעוד חיבוק אחרון
תרגיעי אותנו שנצליח לישון
הכול היה פתאומי מידיי
מתי כבר תגידי שעבדת עלי
את גורמת לי להאמין
שרק הטובים ביותר נלקחים
שאלוהים רוצה אותך איתו
את המלאכים שבאמת נבראו בצלמו
ועכשיו אחרי שעזבת אותנו
נשארת אוסף זכרונות שלנו
מפחדים שזכרונות יאבדו עם הזמן
ושאני אאבד אותך איתם
|
|
|
אנשים שואלים
אותי ברחוב
"סליחה מה
השעה?"
אני אומר להם
"יופי,עכשיו
תתרגלו על
רטוב"
(יעקב פופק
בראיון לרגל
הוצאת סיפרו
"איך להתחיל עם
בחורות ולהישאר
בחיים). |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.