משחק בעצבנות בכדור צבעוני שאימצתי,
איפה אני ואיפה העבר?
יושב, כותב, קורא, מתקן וקם ללכת הבייתה,
אסור לתת לזה מקום...
להתקין כסא ואצטבה, על פתח דלת,
שלא יכנס אלי הטירוף שוב - שלא תכנס השגרה.
איזה איזון - איזה משחק.
משחק שוב, הפעם בורח לכביש המהיר,
נוסע בצללים, לובש צורות, פושט אותן והכל מהר
אני נכנס למיטה, קורא, האור צהוב אפל.
אני מזדקן,
לא אוהב אותי כמו פעם. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.