New Stage - Go To Main Page

יוסי פרקר
/
ידא: פנטהאוז

בערב, אחרי שאישתי הולכת לישון,
ואני נשאר לבד עם הטלוויזיה,
ואם אני רואה קצת בחורות עם פטמות זקורות בערוץ האופנה,
אז אני הולך לחדר העבודה שלי,
נועל את הדלת ,
פותח את המגירה עם התחתית הכפולה,
מוציא את גליון "מאי 97 של פנטהאוז",
ומאונן על תמונות של הבת שלי מיכל.  

מישל הם קראו לה,
ולנו היא סיפרה שיש לה חוזה דוגמנות בקליפורניה,
ושמציעים לה הרבה מאוד כסף .  
בתמונות שמו לה פאה בלונדינית והיא נראית שזופה כמו איזה
מולאטית,
אבל אני,
מה לעשות ,
זיהיתי את הכוס שלה,
כוס אמק.

שפתיים כמו שלה, מי יכול לשכוח.





אני זוכר
(טז)



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 26/7/01 13:00
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
יוסי פרקר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה