ארבל הכרמלי / בעיגולי השמש |
תמצאיני יושב בעיגולי השמש בסוף הזמן,
מנסה עדיין לפרוח עם תקוות
למרות שיערי הלבן על הרקות.
כאן, בעיגולי השמש אני צומח
אך לבי, בגינך, אינו שמח
לראותך רוטטת כענף סתווי
ומול עיניי משירה עלים.
24/05/04 ©
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|