רציתי לשאול אותך אלף ואחת שאלות
ולא יכולתי
מבט עיניך, האם ריק הוא מתוכן?
האם חסר את הניצוץ?
ואולי זו רק אני, ששוגה בדמיונות בסתר,
מחפשת את מה שכבר אז לא היה קיים, ומעולם,
נאחזת בשבריר וכל פיסה של אינטימיות,
שכבר אינה, ואולי מעולם לא הייתה.
ונזכרתי במגע ידיך, בחיבוק העוטף
את גופי, וכמהתי - ולא ידעתי למה.
האם לשוב להרגיש את אותו הבזק התקווה,
או פשוט להיות מסוגלת להישיר מבט לעבר עינייך
ללא מורא וספק? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.