גרגירי החומוס הקטנים נעו בצלוחית בעצבנות, מגיבים לכל דקירה
של מזלגי.
לאחר נסיונות מעטים הרמתי את ראשי לראות אם המלצרית מגלה כוונה
לבוא ולשרת אותי, אך עיני לא צדו אותה.
במקום זה הן העלו בחכתן את יוסי מרמור, אוייב ותיק ואדם בעל
זין עצום.
"אני רואה שההבעה הסתומה לא עזבה אותך מאז שזנחתי אותך
לאנחות", הוא אמר לאט, מדגיש כל הברה מזלזלת. בידו הוא מחזיק
את המצית שמדליקה לו את הסיגריה, כאילו למנוע ממני להגיב כיוון
שהוא עסוק בסיגריה המטופשת שלו.
"דווקא האנחות מצאו קהל חדש. מה שלום המזכרת שהשארתי לך על
הזין?" אפילו לא ניסיתי להכנס לוויכוח המטופש של מי עזב את
מי.
"הייתי צריך לעקור לך את השיניים מלתחילה. תראי, כוכבה, לא
באתי לכאן כדי לשמוע את העוקצנות שלך, הספיק לי מזה כבר.
החלטתי לתת לך אותו."
התשובה המתחכמת שבניתי עליה נעלמה כלא הייתה, וכל מה שהיה לי
כדי למלא את מקומה היה מלמול מוזר שגבל בגמגום.
"סוף סוף הצלחתי להפתיע אותך ילדונת, להשאיר אותך פעורת פה.
מתאים לך ככה. את גומרת את החומוסים האלה?"

תנו לי לחזור רגע אחורה.
תשע שנים, ארבע מאות עשרים ושבע מציצות, אלפיים שלוש מאות וחמש
משגלים, ואינספור זיוני שכל. זה מה שיוסי מרמור היה מבחינתי,
והייתי מוכנה לסגור את הפרק הזה של חיי לנצח.
הכרנו בחטיבת הביניים "קרית הגומרים" בשירותי הבנות, כאשר
הרגשתי יד נחושה מושכת אותי לתוך אחד התאים. זו הייתה המציצה
הראשונה שלנו, ולמרות שרצתי בוכה לכתה בסוף ההפסקה, חזרתי
לאותו התא למחרת.
הוא היה נותן לי משימות, והייתי מבצעת את כולן ומחכה לעוד.
פעם הוא ביקש ממני לצייר ציורי זימה מאחורי הדפים שהקריאו בטקס
יום השואה, ולא היססתי לרגע, למרות שסבתא שלי מתה באושוויץ.

אני הייתי מפלחת לו סיגריות מהקיוסק השכונתי, הוא היה מחזיק לי
את השיער בזמן שאני מקיאה כשהשתכרתי.
קיימנו יחסי מין בכל מקום שיכול לעלות על דעתכם, אפילו מאחורי
הקלעים של עצרת השלום בה רבין נרצח.

ועכשיו הוא מולי, מציע לי את הפין שלו בחזרה.

"כמו שכבר ציינתי קודם, יש לי מישהוא עכשיו. אתה והנקניקייה
המגודלת שלך יכולים להכנס לפות של חזיר מצדי, אני כבר לא
מעוניינת."

"אני אתן לך אותו איפה שתרצי."

"הוא גבוה, בלונדיני ומנכ"ל בחברת היי טק מצליחה."

"את באמת חושבת שתוכלי להשיג איתו קמצוץ ממה שהיה לנו?"

"מה שהיה בינינו התחיל והסתיים בתקופה משונה בחיי, אני עכשיו
אדם חדש ויש לי ציפיות שונות במקצת ממערכת יחסים. למשל- שתהיה
נורמלית."

"אני מתגעגע אליך. אני לא מאמין שאני אומר את זה, אבל זה
נכון."



בחנתי את החומוסים הקטנים.
התחלתי להפשיל את מכנסיו, מחייכת חיוך קטן.
"ידעתי שתעשי את המעשה הנכון. רק תרגעי קצת, יש פה אנשים בכל
זאת... את הרי לא רוצה שיקראו למשטרה כמו הפעם ההיא..." יוסי
קרץ וחייך את החיוך הכובש שלו, ואני בשלי.
הבעתו השתנתה לתומהת בדבר מעשיי, והוא הוריד את ראשו למטה כדי
למצוא את הפין האדיר שלו מקושט בסמיילי מחייך, חומוס קטן במקום
בו האף אמור להיות.

"תראה, מהזווית הנכונה הוא נראה כמעט כמוני."

אמנם זה היה מעשה מטופש למדי,
אבל הדרך הכי טובה להבהיר לגבר שאת לא מעוניינת היא לעשות צחוק
מהבולבול שלו.