איך להסביר מה שקורה כאן?
להשתמש בציניות הרגילה או להוציא את המיוחדת מעליית הגג?
אולי אני פשוט אוותר על הציניות, אבל אז אני לא חושב נגיע לשום
מקום.
את חייבת להבין שצריך מחסום כדי להתקדם בחיים.
זה לא יכול להיות שנאפשר לדברים לזרום כמו שהם.
לא אני ולא את.
אל תתחילי לבכות לי עכשיו, למה את הטלויזיה זיינתי?
את לא מקופחת, ואת לא מזרחית, וזה שהאמא המכוערת שלך היא רבע
מרוקאית, לא אומר שמישהו רוצה לדפוק אותך, אז תגידי תודה שאת
מקבלת!!!
בבון?!
אני בבון?!
יא קופה!!! אם לא תתחילי לעשות שפם תהיי יותר שעירה ממני
בפנים
שלא לדבר על הרגלים שלך, לא פלא שאת לא אוהבת מכנסיים ארוכים
חם לך!!!
ועם משה?!
למה שזה יזיז לי?! אנחנו חברים טובים, חולקים בהכל!
אז שבזבל כמוך אני לא אשתף?

אני לא יכולה שאתה נסגר בפניי!
אתה כל הזמן ציני, אתה לא רציני, אתה לא מספר לי אף פעם
את מה שאתה באמת חושב. מה אני אמורה לעשות?
איך אתה רוצה שנתקדם?
ואל תנפנף לי שוב במחסומים שלך, אתה לא איזה מג"בניק מזדיין
ומורעל, אתה כולה שמעת את הפרשן הדפוק שאתה כ"כ אוהב
בטלויזיה, אם רק הייתי מקבלת ממך חצי מתשומת הלב שהיא
מקבלת...
תסתום את הפה שלך!
תקלל אותי כמה שאתה רוצה, אבל את אמא שלי לא!!!
ונראה לך שאתה היחיד ש"נותן", זה לא בדיוק שרק אותך אני
מזיינת.
החבר שלך, משה, למה אתה חושב הוא בא אליינו כל חג?
בשביל לשבת איתך כמו איזה בבון ולראות כדורגל?
אתה אומר שאני שעירה?
פתאום אני זבל?
אתה משתף?
אתה יודע מה?
אני לא צריכה את החרא הזה ממך, אני הולכת ואתה יכול לנשק
את התחת השמן והשעיר שלי לשלום.