רסיסים של זוועה עפים מעליי
דמעות רעל שורפות זולגות על פניי
מתחתיי שביל גופות עטופות תכריכים
לאן נעלמו האהובים, המחייכים?
חוקרת משעול, מחפשת לשווא
עוד אהוב שהלך, עוד חייל שלא שב
מתהום הנשייה של מלחמה אבודה
אין דבר שיחזיר, לא שום צו או פקודה
מנסה להבין היגיון שנשלל
ניסיון לחיים, ליקום ובכלל
מסתובבת לבד, זוהמה משוגעת
אין מקום או יכולת לראות ולגעת
כדורי האימה שוב שורקים את שירם
מנגינה אדומה, שוב הראש לא יורם
עת שריפה משתוללת, בעתה מסביב
רק סנונית שסועה מסמלת אביב
השביל מלא הרג, אין אומץ לברוח
כולם נעלמו ונגמר לי הכוח
וחיה עתה רק בשביל לספר...
חיה עתה רק בשביל לספר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.