גור, מחר אספר ליובלי שאני מאוהבת בך. לא כי אני לא רוצה להיות
איתו יותר, פשוט כי אני מאוהבת בך, וזה לא הוגן. לא שזה לא
הוגן כלפיו שאני מאוהבת במישהו אחר, פשוט כי זה לא הוגן כלפי
שאני לא איתך, ועצוב לי. לא שעצוב לי על עצמי, פשוט עצוב לי על
יובלי, כי הוא חמוד. לא שהוא חמוד ברמות מטורפות, פשוט שהוא
חמוד מספיק בשביל שלא אפגע בו, אבל אתה יותר. לא שאתה רק חמוד,
פשוט שאתה כל-כך חמוד שאני לא יכולה שלא להיות איתך, וזה די
אנוכי ושטחי.
אתה היחידי שיכול לגרום לי להרגיש מיוחדת. כלומר, יובלי, אורי,
ליאור ויונתן, הם כולם גרמו לי להרגיש מיוחדת, אבל אתה היחיד
מביניהם שמיוחד בעצמך. אם מישהו מיוחד אומר לך שאתה מיוחד, זה
הרבה יותר ממישהו לא מיוחד שאומר, לא חשוב מה הוא אומר.
יובלי משתמש במשפטים של רומנטיקה מאוסה, שמאוסה עליי רק מפני
שהוא מאוס עליי, שהוא מאוס עליי רק מפני שאני רוצה אותך, שאני
רוצה אותך רק מפני שאני אני.
כמה נחמד בוודאי לשבת בבית ולא לדעת שמישהי כותבת עלייך
מונולוג.
כמה נחמד בוודאי לשבת בבית ולא לדעת שמחר חברה שלך תיפרד ממך.
כמה מתסכל לאהוב אותך גור, לא תאמין איזה טירוף אני עוברת
בשבילך.
יובלי שלח הודעה של - "לילה טוב, חלומות מתוקים". הלילה שלי
יהיה טוב והחלומות יהיו מתוקים, ולא בגלל שהוא אמר, פשוט בגלל
שאחשוב עלייך, ואסמיק. לא שאסמיק בגלל שאני חושבת עלייך, פשוט
בגלל שאני מתרגשת, וזה מעביר בי צמרמורת. לא מעצם המחשבה
עלייך, פשוט בגלל שאני אני, וזה די אנוכי ושטחי.