יעל ביתן / חלום שנדם |
נכלה באמת בין קוטלי הקיום
שקע במצולות ספוג גשמיות מאוסה
ואיה ניחוח הפרחים העוטה נפשי הזעירה
ואיה נגינתך דרור, הנעתק קולך? הנשתנקה שירתך?
הצבעים דהו ועימם משאלותי,
התשתשו וחיוורים הם מהכפור
וקרנייך חמה, נבלעו בעבי הלילה
אלומותיך גם הן אפס כוחן
נופצו לרסיסים בדרכן אליי
פסחו גופי, וקרה זורמת בדמי
כימהותיי תמו, תשוקותיי ככליון
מילותיי נחתמו, ושירי בא אל קיצו
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|