אתה מתעצבן
ושובר אגרטל
ושובר לי את הלב
רסיסים של זכוכית ורסיסים של לבי
מפוזרים על הרצפה
גם אם תנסה לאחות לא תוכל
למצוא ולהפריד

אני כבר לא שם
ברחתי לקיום אחר
קודר
איפה שעיניים לא יורקות ברקים
ופה לא פוצע נשמה

ואולי מחר
כשהגשם יחדול מלדפוק על חלוני
מבקש להיכנס כי
"אני כל כך בודד"
ואולי מחר גם אתה
תדפוק על חלוני
תבקש להיכנס כי
"אני כל כך בודד"
ואני אפתח חלון
ופה יפצע נשמה
ועיניים ירקו ברקים
ושוב רסיסי לבי יתמזגו
עם רסיסי אגרטל
ואני אברח
ואתה תחזור ותדפוק ותשבור
בבקשה תאהב אותי
גם אם אני לא כל כך יפה