|
אתה מתעצבן
ושובר אגרטל
ושובר לי את הלב
רסיסים של זכוכית ורסיסים של לבי
מפוזרים על הרצפה
גם אם תנסה לאחות לא תוכל
למצוא ולהפריד
אני כבר לא שם
ברחתי לקיום אחר
קודר
איפה שעיניים לא יורקות ברקים
ופה לא פוצע נשמה
ואולי מחר
כשהגשם יחדול מלדפוק על חלוני
מבקש להיכנס כי
"אני כל כך בודד"
ואולי מחר גם אתה
תדפוק על חלוני
תבקש להיכנס כי
"אני כל כך בודד"
ואני אפתח חלון
ופה יפצע נשמה
ועיניים ירקו ברקים
ושוב רסיסי לבי יתמזגו
עם רסיסי אגרטל
ואני אברח
ואתה תחזור ותדפוק ותשבור
בבקשה תאהב אותי
גם אם אני לא כל כך יפה |
|
|
פעם היה איש
כחול. הוא גר
בבית כחול, ישן
במיטה כחולה,
צחצח את שיניו
הכחולות במברשת
שיניים כחולה.
היה לו ראש כחול
ושיער כחול. יום
כחול אחד הוא
נסע במכונית
הכחולה שלו,
ופתאום ראה
בצידי הדרך
הכחולה- איש
ירוק. הוא עצר
לידו ושאל:
"תגיד, איך זה
שאתה ירוק?"
אז האיש ענה לו:
"אני? אני
מסלוגן אחר" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.