שחר מרקוביץ / תתחילי לדבר |
ישבנו שנינו בבית הריק
הרגשתי מבטך ממני מתחמק
לא דיברת את שתקת כל הזמן
והרגשתי במבטך עניין
אז אמרתי תספרי שאוכל לעזור
ואז התחלת מולי לנשור
כמו עלים של סתיו בקור
הנחתי את ידי על כתפך
ולחשתי שאני פה בשבילך
את נשברת וחיבקת חזק
והרגשתי איך ליבך נאבק
ובסוף לחשת שמרגישה פחד
ושאלתי על מה הרי אנחנו ביחד
אמרת לי כמה שאני תמים
והסמקתי בלחיים אדומים
ואז הבנתי שזה אחד הערבים
שאני לא אשכח אף פעם בחיים
נשקתי לשפתייך ולא עזבתי לעולם
ולכן עד עכשיו ביננו הכל מושלם.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|