הוא פסע לאט בדרך חזרה הביתה, הרגליים שלו כואבות אחרי משמרת
של שמונה שעות ב'מייקלס', אבל הרי צריך לשלם שכר דירה איכשהו,
זה עולה לא מעט, אפילו בשכונה כמו שלו.
השכונה בה גר הייתה ישנה ומוזנחת, החצרות מלאות בגרוטאות ושיחי
בר, קירות הבתים מוכתמים בשחור מחורפים רבים מדי.
הוא שומע צעקות מסלון אחת הדירות, יפה שוב שוטפת את בעלה
הבטלן, שיימצא לעצמו עבודה ויפסיק לשבת כל היום בקיוסק של ז'קו
ולבזבז את הכסף שלה.
שני ילדים עמדו בחצר וחיטטו בערימת גרוטאות עם מקל, "נשבע לך,
ראיתי פה עכביש כזה גודל", ומחזיק את הידיים להראות, שלא יהיו
ספקות.
המכוניות החונות לצד המדרכה ישנות, הפח מלא שקערוריות וכתמי
חלודה, חלקן כבר מזמן לא בשימוש, יושבות על צמיגים מפונצ'רים,
הזגוגיות שבורות, הריפוד קרוע ומוכתם.
זרם מים עכורים נשפך ממרזב אחת הדירות אל תוך החצר, עוד לא
מאוחר לספונג'ה.
חבורת ילדים יושבת על גדר האבן הנמוכה לצד המדרכה, "יש עלייך
סיגריה, גבר?", בקול צרוד, כן, למה לא, קח, קח שתיים, "וואלה,
תודה גבר", פעם עוד היו מתגרים בו, מנסים להתחיל איזשהו עימות,
לאט לאט התרגלו אליו, חלק מזה בזכות הסיגריות והוא אפילו לא
מעשן, ככה הוא מקבל מהם קצת כבוד ויותר חשוב, שקט.
הוא נכנס לחדר המדרגות החשוך, צחנה של שתן באוויר, כלב נובח
במרחק, הוא לא טורח לחפש את כפתור האור, כל הנורות נשברו או
נגנבו כבר מזמן, אולי לא היו מעולם.
שורת תיבות מצד שמאל, הוא מאתר את שלו שולף מתוכה את מנת
העלונים היומית, מקפל ומכניס לכיס, הוא לא יוסיף אותם לזוהמה
בחוץ.
הוא מטפס לקומה השלישית ובחשיכה מנסה להכניס את המפתח לחור
המנעול, ברקע קולות עמומים, צעקות, "מבט", מוסיקה מזרחית
בווליום גבוה.
הוא פותח את הדלת לבסוף ונכנס, הדירה שקטה וחשוכה, הוא מזיז את
התריסים, שתכנס קצת רוח ערב קרירה.
הסלון מסודר, אבל לא בשביל האורחים, יותר בגלל שהוא לא משתמש
בו, לא יוצא לו לארח הרבה, החברים שלו לא אוהבים לבוא לשכונה
הזו.
"אני לא מבין למה אתה גר שם, תשקיע עוד חמישים דולר או שתעבור
לגור עם שותפים ותגור במקום יותר טוב"
"שוב פרצו?, אמרתי לך, תעבור כבר, מסוכן שם"
הוא נכנס לחדר הלימוד ומדליק את האור, שולחן, כסא מנורה, שידה
עם המון ספרים וקלסרים.
הוא מתיישב, שולף קלסר מן השידה ומניח על השולחן.
הוא קורא לשכונה שלו 'רחוב הנשמות האבודות', מה שממלא אחרים
פחד, ממלא אותו כוח, הוא יודע כמה עמוק אפשר ליפול.
אם לא היה יודע, אם לא היה שומע את הזאבים הדולקים אחריו, לא
היה מסוגל לקפוץ כל כך גבוה.