ארבל הכרמלי / לאחר שפיתיתיה |
ולמסור גופה לקילוחי יצרי,
ואני, בלב מפועם ונבוך
אשא עיניי אל המחוך,
אראה את אשר במחשבתי החמה,
אשלח ידיי אל שדיה,
אזקור צמד כוכביה,
אחליק אל שחור ערוותה
ואתמסר אל הפליאה.
יקום לבי, ינבוט זרגי
ואשפוך בה כישופי.
23/05/04 ©
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|