אין כמו לילה קייצי בירושלים
בלילה האחרון שלך במחוזותינו
היה זה לילה קיצי
בירושלים

נשארתי אצלך בניגוד לכל תכנון
והיית אצלי בזרועותיי
בחיקי, צמודה אליי
לקח לי זמן להבין שזה באמת קורה
חייתי כמו את חייו של אחר

אבל ידעתי כבר אז
שמוטב לי שאנצור כל רגע
כל שנייה
כל ליטוף
כל מגע

כי הלילה ההוא שייך אך ורק לאותו רגע של הווה
שאין לו עתיד
ולא יהיה
לנו אין
לא לנו.

והידיעה ההיא,
לא היה בכוחה לעצור

לעצור
את מאווי נפשי
לעצור
את תשוקתי אלייך
לעצור
את המחשבות שמילאוני משך ימים ולילות לאחר אותו הלילה.

וכאשר הוטחה בי שוב אותה הידיעה
בשיחה שכפיתי עלייך
כי לא יכולתי לראות אותך כך קפואה

כאשר הוטחה בי שוב אותה הידיעה
לא היה בכוחה לעצור את העצב שלי
את הצער שלי
את שטף הרחמים העצמיים שלי
את הגלוריפיקציה שבה עטפתי אותך

הפכתי אותך לדמות מיתית
לאחת והיחידה
ולאחת שהייתה
רק לרגע
ואיננה.
ועכשיו אני מתקשר אתך רק במילים האלה
שאת בכלל לא רואה
ולא יודעת שהן קיימות.