חשכה בלעה את החדר,
דממה שררה אשר הכאיבה לכל חושיי.
האוויר הלח והקר -
עבר בראותיי.
החשכה לא הרפתה ממני,
החזיקה אף חזק יותר מהעבר.
התזוזה היחידה שהיתה בי,
פעימות ליבי אשר קיצבן גבר.
צווחה שברה את דממת הלילה,
ומחשבות נוראיות חלפו בראשי,
רצוני היחיד היה,
לגאול עצמי מהרגשתי.
צעדים כבדים נשמעו מאחורי גבי,
מצידה השני של דלתי,
מדרגות ביתי חרקו
אט-אט התקרבו ואיימו.
הכל פסק מייד.
הרגעים לא חלפו עוד.
הזמן עצר, ואיתו גם אני.
חשש אחד נותר,
מרצד בתוך תוכי,
- האם אכן זהו תורי? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.