בראשית
ברא אלוהים את השמיים ואת הארץ
וכוח המשיכה היה כלא קיים.
הזמן עצר מלכת כשברא אלוהים את החיים.
שביבי נשמות, מהלך חייהן ידוע עד אלפי
מיתותיהן העתידיות, יכולותיהן לא מוגבלות
בכלאו השקוף של הגוף, יצרו מעגלי כנפיים
אינסופיים והתחברו מחדש אל הבורא, אליו
עדיין היו
קשורות
בחוט דק.
הרצון
שנחלק באותו הזמן לשניים
היה בו בכדי ליצור השלמה
מנוגדת
לעניינים שבלב.
וכל כולו של הבורא היה נתון
לכוחו הקמאי של הרצון.
11 דקות מעבר לזמן
מעבר למישורי המדבר הגבוהים
מעבר לגנים התלויים המטילים הווייתם על כל חי מאז
הכוח
הרצון
ההוויה
השלמות
התמזגו
והיו לאחד. |
