לשון מפוצלת
כנגד שיני הזמן
והנחש בי מתנחש
"מי אני ומה שמי?"
מחליקה על גחון
במערת נטיפי הארס
והעיניים הללו
נעוצות בעורפי בחושך
והספק מתגונן
"שלי הן?"
לשון חורצת
כנגד חצי כבוי
והנחש בי מתנחש
"וכשאני לעצמי - מה אני?"
מסמיקה, סירחון
דג רקוב מת על קרס
והעיניים הללו
נעוצות בפניו, פני המולך
והמצפון מתרונן
"ולי אין?" |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.