|
אצבעותיך לופתות עמוד
אחר עמוד
"איזו חמודה היית"
את מחייכת לילדה שם
אבל אני כאן
אני מחייכת אלייך
מדפי ההסטוריה
בתמימות ילדותית
במבט קצת עצוב
על נדנדה
מונצחת למעלה
יודעת כבר אז
שזמני שם קצוב
את סוגרת הספר
אלבום של ילדות
שטובע בעינייך
וצרב בעיניי
ואומרת מילה אחת
ששווה יותר מאלף תמונות |
|
|
מסכן, ההוא.
שלושים מיליון
עותקים הוא מכר
ועדיין לא מצאו
את מי שהזיז לו
את הגבינה.
אני? שולח את
דינו ואומר לו
לא לחזור בלי
הגבינה והראש של
הגנב בשקית.
נפרדת, ברור.
המאפיונר
הקומפולסיבי
מציע פתרון. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.