זהו סיפור מיוחד במינו                          
קשר חזק בין איש וציפור
אולי תשנאו ציפורים בגינו
אולי תקראו לו דרור.        
ממרומי הקומה הרביעית
צמרת העץ משקיפה אל ביתי
ושם בתוך קן, סביבתה הטבעית
חיה ציפור בהרמוניה איתי.
בבוקר היא קמה השכם לפני
טובלת מקור באיזו שלולית,
פוצחת בשיר ופוקחת עיניי
בחוץ חשוך, אווירה אפלולית.
בתחילה קימתי הייתה זעופה,
שירת הציפור הטרידה אותי
רציתי לחבוט בה עודה במעופה,
מנגינתה לא הייתה לראותי.
אך היא הקטנה פרשה לה כנף
הפריחה צרורות תווים באוויר
כשהתעייפה נחתה על ענף
היה הוא זעיר, קטן ושביר.
גופה הקטן צנח במהירות
הקרקע חיכתה לה בדשא צהוב
נקטה הציפור אמצעי זהירות
אך כנפיה לא חדלו מלכאוב.
שמוטה עייפה כשקית גרעינים
צללה אל הדשא ואני מחויך
אך זו שהייתה לאוזניי כצנינים
מילאה רחמים בלבי המפויח.
חשתי מהר לעזרת הציפור
קפצתי אליה מאדן חלון
ופתאום זוג כנפיים שצמחו וכינור
חתמוני לנצח באות של קלון.
הציפור נפטרה, לא הצלתי אותה
לו רק קפצתי רגע לפני
בגלל זה אני ממשיך מלאכתה
עם קו מוסיקלי שונה לגמרי.
במקום ציוצים משמחים בתרועות
אני מנגן מנגינה כה נוגה,
מעיר בבוקר את אישתי בדמעות
מזכיר בדידותה ללא הפוגה.
זהו סיפור מיוחד במינו                          
קשר חזק בין איש וציפור
אולי תשנאו ציפורים בגינו
אולי תקראו לו דרור.