[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ג'וני בראבו
/
תוציא את זה

"זה בסדר, רק תוציא את זה על הדף."
אמר לי הרופא טיפה אחרי שחתכתי אותו והקאתי... ככה זה תמיד...
אני חושב שהוא כבר מבין אותי... אולי הוא התרגל.

כבר כמה ימים שאני מבקר אצלו, הם טוענים שאני חושב יותר מדי...
אז אני בא, כי כל פעם אני מגיע למסקנה שמכעיסה אותי ואז אני
מתעצבן, חותך ומקיא, ונרדם... זה מעייף כל הסיפור הזה...

יאדיוט שלומד חמש שנים, ומקבל חמש שקל לדקה... קורא לעצמו
דוקטור ומציע לך להוציא דברים על דף.
אני לא יכול להוציא דברים על דף... אני יכול להוציא דברים על
אנשים, על חפצים, להוציא דברים באסלה, אבל לא על דף, מה אני
אמור להוציא על דף?
תארו לכם את הסיטואציה אחר כמעט שבוע שבו אני מבקר אצלו כל
יום, והוא אומר לי להוציא דברים על דף, ואני חייב להקשיב לו כי
הוא הפרופסור הכל יכול, ואני הוא זה עם הפסיכוזה והרי על זה
משלמים לו... דבר שהתגלה לבסוף כמאוד מאוד קשה לאור הסיבה שאני
אצלו, הבעיה ממנה אני סובל והתוצאות המביישות מאוד שלה.

קמתי מהפינה בה שכבתי מקופל, הקאתי פעם אחרונה, הדלקתי סיגריה
ועשיתי סיבוב בחדר... בחיים לא שמתי לב כמה יפה החדר של הרופא
הזה... ארונות מעץ מלא, ותמונות מאוד מרגיעות... היה לו מזגן
שעשה זמזום מונוטוני אבל בסופו של דבר גם מאוד מרגיע, וחלון
שפונה לגן שעשועים, שאין בו ילדים רעים שמעשנים נרגילה ושותים
וודקה ועושים הרבה רעש, אלא ילדים קטנים שמשחקים ובונים
ארמונות בחול ומנדנדים אחד השני גם הם היו מרגיעים בצורה
מלחיצה, ודווקא אני בתוך כל הרוגע הזה הייתי חייב להפריע את
שלוות התרחשות העניינים השוטפים ולהיכנס פנימה אל תוך שלוות
הפסטורליה של החדר הנקי המואר היטב והמריח משמפו רצפות ולהקיא
לו דם על הרצפה אחרי שאני מוריד לו את הכוס קפה הפוך קינמון
חלב מוקצף דל שומן טיפה מעל העין וטיפה מתחת לגבה...
פעם אחרונה שהייתי אצלו הוא כבר לא השאיר שום חפץ חד על השולחן
אז זרקתי עליו איזה תמונה טיפשית עם ציור של משולש שיוצאת ממנו
קשת בענן על רקע שחור... מאז הוא קורא לי דארקסייד בוי, אני עד
היום לא מבין למה...

סיימתי לבחון את החדר הנחמד של הדוקטור ואמרתי לו:
"שמע, אני מצטער..."
"זה בסדר יש לי ביטוח רפואי על החתך, חתיכת פריק, כאילו שאתה
שם זין על זה שכמעט עיוורת אותי עכשיו". (הוא בטח אמר לעצמו
בלב.)
שתקתי.

"אתה חייב להוציא את זה בצורה אחרת... אתה צריך לנווט את
האגרסיות שלך ולקחת אותן לכיוון חיובי... תמצא תחביב מרגיע,
אולי תתחיל איזה אוסף, תאסוף משהו תלה את זה על הקיר ותראה
לכולם... לא יודע מה, תעשה סרטים, תמצא לך חברה או משהו, תנסה
לכתוב סיפורים קצרים, מונולוגים..."

תשמע... אתה חייב להוציא את זה בדרך אחרת.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אלוהים, אתה
בכלל לא קיים.



אחת. בני ברק.


תרומה לבמה




בבמה מאז 10/6/04 12:26
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ג'וני בראבו

© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה