אסיה וקסלר / פסיעות אחרונות |
פסיעות המתחרטות.
דריכותיי האחרונות בגן העדן שלך
לראשונה מנידה ראשי אליך.
קצת פוחדת לקראת החדש
נרתעת מאותו הרגש שרק אותך דרש.
שוב לא ידרוש הוא הקרבה
ובי תשכון שוב השלווה
ובדרכי יוצאת משערי הגיהינום
לבי נהלום לו בחום
אל שגרת העצב הסתגלתי
רק אליך התמסרתי
אך פוסעת אני בסוף שבילי הגיהינום שלך
בלי נשיקה או חיבוק
בלי שלום
מתמוגג.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|