|
אני הולכת את פסיעותיי האחרונות
פסיעות המתחרטות.
דריכותיי האחרונות בגן העדן שלך
לראשונה מנידה ראשי אליך.
קצת פוחדת לקראת החדש
נרתעת מאותו הרגש שרק אותך דרש.
שוב לא ידרוש הוא הקרבה
ובי תשכון שוב השלווה
ובדרכי יוצאת משערי הגיהינום
לבי נהלום לו בחום
אל שגרת העצב הסתגלתי
רק אליך התמסרתי
אך פוסעת אני בסוף שבילי הגיהינום שלך
בלי נשיקה או חיבוק
בלי שלום
מתמוגג. |
|
|
"מתישהו בעוד
אולי אלף שנה של
תהליך
אבולוציוני
הג'וקים יהיו
עמידים לא רק
לכל הכימיכלים
שנרסס אותם בהם
אלא גם יפתחו
עמידות לנעל
בית... אז מה
תעשי אז?!"
"אשתמש בסנדל".
אחת משוחחת עם
אחותה הקטנה על
אבולוציה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.