ליאת מימון / בנובמבר... |
והאדמה תיבש.
וגופי יהיה רטוב-
מרטיבות לשונך.
ובטני תכאב-
מחדות לשונך.
כי ידעתי עוד הרבה לפני...
ונישמתי כבר עזבה גשמים רבים,
וגם את אותו הגשם.
אך הרטיבות נשארה,
גם ללא רצון-
ואבק כוכבים יפול על גופי העירום
ויחתוך את עורי הרך חתכים חתכים-
כי לא ידעתי איך להפסיק...
וכשלא הסתכלו
הקאתי דם והקאתי גשם
ונבלעתי באדמה
ואף פעם לא צמחתי שוב.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|