אתה נמצא פתאום בכל פינה.
כל מקום שאני מסובבת אליו את ראשי, אתה שם.
אופף אותי.
מנסה להשתלט על חיי.
לגרום לי סבל וכאב.
כבר פוצצת את הבועה העדינה שעטפה אותי.
הבועה העדינה ששמרה עלי מכל הרוע בעולם הקר הזה.
עכשיו אין שום דבר שיכול להגן עליי, חוץ ממני.
"זה עולם קטן מאוד", אומר השיר.
והמדינה שלנו- קטנטנה עוד יותר.
לא פלא שאני פוגשת אותך כל כך הרבה פעמים.
והדמעות שלי, הן כבר בכוננות.
מכיוון שכל פעם שאתה מופיע הן נופלות.
נוחתות על האדמה היבשה.
אבל אליהן אני כבר לא מתגעגעת.
תמיד באות דמעות חדשות שמחליפות אותן.
אני כן מתגעגעת לכל אלה שלקחת ממני.
כל אלה שהפרדת ממני.
כל אלה שהיו, אבל כבר אינם.
ולך זה לא מזיז.
לך לא אכפת שכואב לי.
אתה בשלך.

המוות.