פעמיים התחלתי איתך.
בפעם הראשונה זה היה כשלא ממש הכרתי אותך, ולמען האמת זה היה
יותר סתם כדי לבדוק אם תסכימי. כלומר לא ממש הרגשתי משהו
כלפייך, רק רציתי לנסות, חשבתי שאולי יצא משהו נחמד מהעניין.
אחרי שסירבת יכולתי בקלות להמשיך בהתנהגות שלי כמו שהיא היתה
קודם.
בפעם השניה זה היה כבר אחרי שהסתובבנו הרבה ביחד. הרגשות אצלי
התחילו כששמעתי אותך מנגנת, וראיתי אותך מנגנת.
הסתכלתי על השיער שלך, על העיניים שלך. יש לך עיניים מדהימות.
אחרי שאמרתי לך שאני מעוניין שנהיה יותר מידידים, וסירבת, אני
לא יכולתי להמשיך להישאר כמו שהייתי לידך. ניסיתי, באמת
שניסיתי, למשל כשאכלנו ביחד. ניסיתי להמשיך להיות משוחרר אבל
פשוט לא הרגשתי נעים לידך. הרגשתי פחות חופשי לדבר כמו שאני
רציתי להיות.
אני מאמין שאני יכול להעניק לך הרבה אהבה, יותר משאחרים יכולים
להעניק, ובאמת שאני חושב שאיתי יהיה לך טוב. אולי זאת אשליה,
רק כי אני חושב שלי יהיה טוב איתך, אבל באמת שאני מסוגל לגרום
לבחורה הרבה אושר.
אז לסיום, רק רציתי לכתוב לך שבאמת קיוויתי שיהיה משהו יפה
בינינו.
אני באמת אוהב אותך. אני מאוהב בך. אני אוהב אותך כמו שלא
אהבתי מישהי אחרת אף פעם.
מכתב למישהי, שלא נשלח אף פעם. |