|
מנסה להתאושש מנסה לחפש
את הטוב את האור
במציאות שרודפת אותי
ולא רוצה לעזוב עד יום מותי
ושוב שאלה מחפשת תשובה
רוצה לראות בדמיון מציאות
ושוב פרידה מחפשת תקווה
מנסה לחזור לשפיות
ושוב דקירת פרידה
פוצעת אותי האוהבת
ושוב אני הכואבת
יושבת על החוף
מביטה לשמיים ושואלת
למה דווקא עכשיו?
בין ייאוש לתקווה בין חיוך לדמעה
אני שוב חוזרת
אל אותו הסרט אל אותה האשליה
אל אותה האכזבה
אז עכשיו מילים מנסות לגעת
להחזיר אותך במחשבה אחורה
לנסות שוב לאהוב
להרוג את ההלם עד שתעזוב
ושוב דקירת פרידה
פוצעת אותי האוהבת
ושוב אני הכואבת
יושבת על החוף
מביטה לשמיים ושואלת
למה דווקא עכשיו?
ושוב דקירת פרידה
פוצעת אותי האוהבת
ושוב אני הכואבת
יושבת על החוף
מביטה לשמיים ושואלת
למה דווקא עכשיו?
נכתב לאחר עזיבת מישהו אהוב ששימש הרבה יותר ממה שהיה אמור
לשמש. בהשראת גלעד שגב-'מותק שלי'. |
|
|
אתה אומנם כותב
שזאת היצירה הכי
גרועה שראית
בחיים, אבל אתה
אפילו לא טורח
להסביר למה. אתה
מעביר ביקורת
חלקית, אומר את
הדעה שלך אבל לא
איך לשפר. במה
אתה חושב שזה
יעזור לי?
ובכלל, אתה הגעת
למצב שאתה מוערך
מאוד, אז אתה
מרגיש שאתה יכול
פשוט להגיב
בכזאת צורה לא
בונה על יצירה
של ילדה בת 14
עם חלומות?
אתה כנראה איש
מאוד טוב...
בימאיסטית במשבר |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.