"איזה מעצבן הוא אה?" אני שואל את גיא באהדה לא מרובה לשי...
"הוא מעצבן אבל אתה לא חייב להגיד את זה כל שניה", אמר גיא
בניסיון להגן קצת על חבר שלו. "אבל כל זאת הוא לא עיצבן אותך
אף פעם?" ניסיתי לחלץ טיפה של רכילות. "מה המצב?" כפיר
המעצבן...
"בסדר אני צריך ללכת", ניסיתי להשתחרר, הוא כזה מעצבן לפעמים,
למה צריך להיות בן-אדם כזה מעצבן בשכונה? הוא לא יכל להיות
בשכונה אחרת?
"הנה הנה הוא לא שם לב", הוא אמר לחברים הרוסים הגדולים שלו,
אבל אני שמתי לב, בטח ששמתי לב, מה אני טיפש? ישר ניסיתי
לרוץ.
אבל הם שמו לי מקל של מטאטא ליד הרגל ונפלתי.
"למה אתה דפוק?!" התעצבנתי. "אבא שלך דפוק", הוא אמר לי
בערסיות מצויה... "עד אבא שלי!" מה הוא מקלל את אבא שלי? הוא
יודע שלא מקללים הורים...
"מה אתה הומו? בוא נקפוץ עליו!" גיא מחממם אותי.
ישר הדבקתי לו כזה אגרוף לפרצוף שהוא נפל... ואז החברים הרוסים
שלו קפצו עליי כולם.

"מה זה הפנס הזה?" אימא שאלה אותי. "הוא קילל את אבא! מה הוא
מקלל את אבא בכלל?!"
"מי קילל? מה קילל? על מה אתה מדבר?"
"כפיר המעצבן. עוד פעם הוא והחברים הרוסים שלו התחילו איתי".
"אבל הוא בן 15 מה הוא מתעסק איתך בכלל? אני אראה לו מה זה!"
"לא אימא מה אני חנון? מערב הורים. לא רוצה!"
"לא מעניין אותי הוא לא יתעסק עם ילד בן 9".
"אימא יודעת מה, תני לי הזדמנות לטפל בו בעצמי ואם לא ילך אז
את תעשי מה שבא לך", הצעתי.
"נו... אני לא יודעת... טוב, אבל אני לא מרוצה מזה".
"יש אימא אל תדאגי, ביי".

"יאללה גיא אני, אתה, אלי וכל מי שאתה מכיר תביא."
"טוב."
"יאללה זריז הוא בא עוד רבע שעה".

"מה המצב? הוא כבר בא?" גיא שאל. מה נראה לו שאם הוא היה בא
הייתי עדיין חי?! מה זה השאלה הזאת.
"לא", בחרתי לענות בפשטות.
"טוב הנה הוא בא כולם קופצים עליו לא להיות פחדנים!"
"טוב טוב אל תדאג".
"אז מה? אתם חושבים שאתם חזקים אה?" כפיר בשחצנות...
"אנחנו מפרקים אותך, נכון חבר'ה? חבר'ה?! גיא?! אלי?!" תזכירו
לי לפרק אותם אם אני אצא מפה בחיים...
"חחח אז מה החברים שלך ברחו אה?"
"אני לא צריך אותם אני מפרק אותך".
"ג'ניה בוא נפרק אותו קצת", כפיר אמר לחבר הכי ענקי שלו.
"יאללה בא לי קצת להוציא עצבים", החבר הענקי שלו במבטא בולט.
וואי אתם לא יודעים איך פחדתי... אבל הייתי חייב לעשות את זה.
קפצתי על כולם ופירקתי אחד אחד בעצבנות .
"איי, אחח, נו תעזרו לי, אחח אוו", כפיר בנואשות מסוימת.
"מתן! מתן! קום כבר שבע ורבע אתה מאחר. קום!"
שיט עוד פעם החלום המעצבן הזה...