הם אומרים
שאת בסדר גמור
ושאת מסתדרת לבד
ושאת לא צריכה שאדאג לך אלא
שנהיה
על בסיס שוויוני,
כמו שני דגמים בצבעים שונים של בדיוק אותו רכב.
אבל זה לא בסדר
ואת לא מסתדרת והאמת שגם אני קצת
חסר אונים
בלי מישהי לדאוג לה
אל תקשיבי להם,
אל תקשיבי להם בכלל.

קעקעי את שמי
על הגוף שלך,
ציירי אותי עלייך, פעם נחש ופעם דרקון ופעם
ברדלס,
נקבי את פטמותייך ואת שפתי ערוותך בעגילים,
מתקשטת לקראתי כמו הייתי טקס הסרת הלוט מעל
מפעל חייך
ואני הרמוני והתנועה מחזורית והגורל סב על צירו,
מתגלגל לעברך כמו הכדור הלבן ב"אסיר"
בכל פעם שאת מנסה לברוח מהידע הבסיסי שלך,
אני, אני, אני,
דולק בשמייך כמו
הארבעה ביולי תש"ח
את את את
רובצת קפואה ומאיימת מתחת לכיפת קרח ארקטית כמו
צוללת טקטית סובייטית,
בימים הפרועים הטובים -  
בת זונה,
תתפוצצי כבר.