אני זוכר כשהיינו מתעלסים, היית מבקשת ממני לקרוא לך בכל מיני
שמות גנאי. קרי: פרוצה, זונה, ועוד. הייתי משוכנע שהשמעת שמות
אלה, וניבולי הפה בעת האקט המיני, פשוט ריגשו אותך יקירתי. היה
לי מאוד קשה לקרוא לך זונה, או פרוצה. אך את הצלחת להוציא את
המילים הללו מפי. היה נדמה לי, כי ניבוליי הפה, הביאו אותך על
סיפוקך, או לסירוגין, רצית להמחיש לי, כי את בעצם הזונה שלי,
אך מאוחר יותר, התחוור לי אחרת. יקירתי, את היית גם זונה של
מישהו אחר. לאחר מספר ימים שדחית את בקשתי להיפגש, באמתלות
חסרות בסיס, החלטתי לבוא אלייך. סך הכל רציתי לראותך, לדבר
איתך, היית חסרה לי. יתכן ובאמת היית עסוקה, כפי שאמרת לי, על
כל פנים, רציתי להפתיע אותך, צלצלתי אלייך כשהגעתי לבניין
מגורייך, אך מענה לא הייה. השעה היתה קצת אחרי תשע בלילה.
הצתתי סיגריה, ועוד סיגריה. חלפה שעה, ועוד שעה. אך טרם הגעת.
היה לילה חורפי וקריר, והחולצה הדקיקה שעל גופי, לא נתנה מענה
לקור שחדר מבעד לעצמותיי. התחלתי להסתובב מסביב לבניין בכדי
להתחמם במקצת, הצצתי בשעוני, לעזאזל, השעה הייתה שתיים לפנות
בוקר. לא היה לי רכב, וביתי היה מרוחק מביתך, מרחק של כעשרים
קילומטרים. החלטתי להמתין עוד עשרים דקות, או לסירוגין, עד אשר
יחלפו עשרה כלי רכב, ברחוב שבו את גרה. המכונית הראשונה נכנסה
לרחוב, אך לא נעצרה. לאחר דקות אחדות, נכנסה מכונית נוספת,
ונעצרה סמוך לבניין מגורייך, מתוך הרכב יצאו שני בחורים כבני
תשע עשרה לערך, והחלו להתקדם לכיוון המעלית, חזרתי אחורה, ועוד
לא הספקתי להגיע לספסל, נעצרה מכונית נוספת, מסוג פיאט בצבע
חרדל מטלי. הדלת נפתחה, ואת יקירתי, יצאת מתוכה, נפרדת מקורבנך
בנשיקה, והתחלת לפסוע לכיוון חדר המדרגות. הרגשתי נורא נבגד
ופגוע, את בוגדת בי, את בגדת בחבר שהיה לך לפניי איתי. אומלל
הבחור, הוא לא יודע שלאחר שתגרמי לו להתאהב בך, תבגדי גם בו
ותייסרי אותו כשם שאת מייסרת אותי, או שמא: זה הגבר שלא יוכל
לסבול את הפגיעה בכבודו, ואז אוליי ישים קץ לחייך.