בקרים של חיבה עוד נעודו לנו.
שירים של לטיפות ואהבה,
פיהוקי חיוך מאושרים ושיחות
ללא מילים.
אטול בידי את השמש
ואפזרה על גווך החשוף
פתיתים, פתיתים של קוורץ לבן,
ואת תצחקי.
באותם בקרים נשקה
את גלעיני ילדינו, נכדינו.
נפיקה מן הסלע את מיי אושרנו
ובעינינו תשתקף שיבתנו המשותפת.
הו שמיים זרועי גחליליות
תנוני ואכיל את האופק,
תנוני ואתמעט לכדי זרע מזהיב
בלבבך, והיי לי כתמיד. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.