הוא שם אותה כאגרטל על אצטבה
ואת חייו השכין בעומקיה
והיא כבדה לזוז לא יכולה
והוא חובט בה את שאריותיה
היא השולחן, הבית, היא כבוד,
היא ריח של אשה על ירכים
בלילה הוא מטמין אברו בחלציה
ונאנח, עוצם את העינים.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|