|
עם מרוצת השנים
צעדתם עמי.
חרש חרש
גם נתפצלו דרכים
אתם כשתי וערב
מילאתם את חיי
בעודי פוסעת
על אריג חסר צורה.
פגומים לילותי
ארוכות ומתישות שעותי
ושבילים מהתלים
מתפתלים לאורך גופי.
גבי הנוקשה עייף
מלשמוע סודות
וכפוף ממלקות אלפיים
שספג מיחס קלוקל
שלכם. |
|
|
רציתי רציתי,
בכיתי בכיתי,
ומי לא בא?
אלוהים.
זוזו לסטרי, נער
מתבגר בעברו,
בשיר מחאה נוקב |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.