[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אריק שין
/
צ'אט ודייט

הלכתי שוב אתך לשבת
בקפה שבכיכר,
לשתות חלב עם מקופלת,
לפני ששוב יהיה מחר.

ל-ירוק עינייך רק החמאתי,
לגזרתך הענוגה,
לעבר כף ידך גיששתי,
לתת לך עוד קצת אהבה.

ואת מולי עישנת במרץ,
ערבבת שוב אפר בעפר,
הבטת סביב לאט, בעצב,
אמרת: "כעת כבר מאוחר."

ילדה, נראית לי צבעונית,
בין אנשים שחור לבן,
זו לא תוכנית, זו רק תפנית
ורק על פי הכוכבים יישק דבר.

למצוא בין אנשים סביב,
אדם ולא תקליט שבור,
זה כמו לזכות לפגוש נסיך
באמצע שוק בשר - ביום כיפור.

האין לבך כואב בלילה,
כשאת נרדמת לבדך?
חושבת איך יכלו כולם,
לרמוס, לשבור כך את ליבך?

על תחבושות וצלקות
שעוד נותרו על עור לבן,
עטית שריון פלדה כבד,
הפכת להיות - ככל אדם.

שיניים אז חידדת במרץ,
טפרים חשפת בכל כף יד.
אך שם עמוק בתוך עיניך,
אני רואה - שאת לבד.

רעב עלה בנשמתך
לגעת שוב בעוד תכלית,
קראת למלצרית בשקט
וביקשת את התפריט.

תמונות עלו אל מול עינייך,
שזורות בכרטיסי ברכה
של נערים יפי עיניים,
כמו שלל-אורות בחשיכה.

אך כל אשר ידיך אליו נשלחת,
רואה בך רק - את השריון
זהב שערך וירוק עיניך הם רק תרמית
- להכותם בעיוורון.

מה חבוי בנשמתך?
מתחת אש הגאווה?
ואם תרצי את חום הלב לדעת,
הלא תרצי שוב אהבה?

או שוב לא לדעת לעולם,
ללכת שוב לבד לישון?
ילדה, כלי הנשק - כמו חומות הם,
ותרי אולי על השריון?

חשבת על זה דקה או שתיים,
צמצמת עינייך וחייכת,
מבט שלחת אל השמיים
והתחלת לומר דבר מה קרירות.

אך לפני שכלל הספקת, לנסח מחשבות,
הם הגישו החשבון:
אמרו לנו לצאת
וכיבו את האורות.

החול אוזל לו בשעון,
ימים באים
ואז עוברים שטופי ברד,
ואת יושבת מול מחשב,
יכולת עכשיו להיות איתי,

אך שם בתוך חדרי ליבך
את לא אתי

את שוב לבד.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
זה לא שאני לא
שם זין, אני
פשוט מניח אותו
במקומות
הנכונים.




יאשה משדל קטינה
למשגל נחיר.


תרומה לבמה




בבמה מאז 8/6/04 1:56
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אריק שין

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה