אולי זה לא הסוף,
אולי עוד לא מאוחר.
ואז מביט לך בעיניים,
ויודע שנגמר.
משהו
נשבר בי מבפנים,
אני כבר לא מרגיש דבר,
כבר לא מרגיש דבר.
אנשים,
יוסיפו עוד ללכת,
בשבילים,
שבין ארצות ניכר.
עצים שבשלכת,
לוחשים: "הכל עבר"
שקיעה עלי יורדת,
וכבר מחר.
אל תתעצבי,
ואל תבכי עלי ילדה.
אני כמו - הרוח הצפונית,
אכזר וקר.
משהו
נשבר בי מבפנים,
אני כבר לא מרגיש דבר,
כבר לא מרגיש דבר.
אנשים שמסביבי,
זוגות זוגות שלובי ידיים.
אשליות,
של מים במדבר.
השמים - נפתחים ממעל.
יורד עלי מבול.
זו סערה של סוף הקיץ.
ואולי עוד לא מאוחר?
ואז מביט לך בעיניים,
ויודע שנגמר.
משהו
נשבר בי מבפנים,
אני כבר לא מרגיש דבר,
כבר לא מרגיש דבר. |