ענת אבישר / הלילה |
לא, החומה שהיתה לא תקום שוב
וכשההוא שחיבק נפרם, אני פיניתי את ההריסות
מה שעומד ביני וביניכם הוא רק המרחק עצמו
מגובה הספסל כלום לא מדמם
יש מספיק בשר להתנשך בו
לשפוך ממנו נהר מאדים רווי אלכוהול
צריך לזכור לחטא בבית, שלא יוותרו בי שוב הצלקות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|