מתעופפת בין הפטריות,
שרה לך בחלומות.
מתנדנדת על עלה זהב,
אך הצרחה היא כאב כו רב.

רוקדת עם כנפי הרוח,
זוהרת כמו חג של עצי אשוח.
ישנה ואת תמיד שלמה,
אך את מתנתקת מהאדמה.

פזמון:
דרך רשעים את עוברת,
בדמעותייך וכאבייך מתייסרת.
עכבר במלכודת, ציפור כלואה,
האם עכשיו תוכלי לעוף, פיה יפה?

לאחרונה השמים לך שחורים,
כבר לא בהירים, לא מובנים.
מורידות אותך סופות רעות,
כנפייך עתה חבולות ושבורות.

בחשכה אורך רק דועך,
אם כיבוי הנר נאבד כוחך,
נשמתך נשרפת באודם הלהבה,
היכן עוד אפשר לחפש את האהבה?