|
שיר זה שמצאתי במגירה וכתבתי בחופש הגדול 2003... (נראה לי)
מוקדש למאור שיפנים קצת את תוכנו...
ככה
בלילה בלי מוצא
ובלי מעשה
יושב במטבח
וחושב על מה שאחרים כבר חשבו
יש לי הרגשת עייפות
אבל מסרב לישון
רושם שירים על פתקים
ויש יותר מדי משמעות לחיים
אז חשבתי
למה?
הרי יש מה לעשות
לא רק להתלבט, להתבטל ולבכות
בואו נשנה את העולם
או שקודם נודה בעובדות
אנשים כבר ניסו את זה
כן, ניסו רבות.
ו... גם אין לי עם מי,
ב-1 בלילה יושב במטבח,
לבדי.
אותיות מחוברות
לא... הן לא קשורות
הן עייפות אבל עוד לא
מיואשות.
ושוב חשבתי
למה לברוח
למה לשכוח
אם אפשר לשנות
אם אפשר לתקן
|
|
|
"סליחה, איפה
מוסיפים פה
סלוגן?"
"אולהלה, ז'סווי
לה קשקבל!!!"
"קומה שניה, דלת
ראשונה משמאל?"
"לה קוראסו!"
"תודה!"
ץ סופית הולך
לכתוב סלוגן
ובדרך פוגש
צרפתי מסריח. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.