הם נוטשים אותך
הצופים בבית
תנועותיך הכמו ביישניות
בחירת שירייך המקורית
נועזותך הפשוטה
אינם מהווים עוד סחורה.
הם נוטשים.

הם מצביעים ברגליים
צופי בית הקולנוע.
לולייניותך הוירטואוזית
תסריטיך הבועטים
ליהוק שחקניך המושקע,
סר חינם
ברגליהם
הם מצביעים.

לא נשמעים הדי צחוק בהופעותיך
איש יקר;
צקצוק השפתיים,
העווית בלחיים,
שנינותך לניואנסים ה-הכי קטנים
מעוררת את הדי קולך בלבד.

וגם אני נעזב
מטאפורות דהויות
סימני חיים חיצוניים
אנלוגיות בגרוש
פסיכולוגיה לרפואה.

שומר על פאסון
קד קידה
ומפנה את הבמה.