תם החורף
ועימו נדדו ציפורי מחשבותי.
רוח השלכת
גם היא פרשה כנפיים.
תם החורף,
עתה מתהדקת סביב צווארי
טבעת היופי,
פריחה מחודשת.
תם החורף,
נשארתי עומדת המומה,
כנציב מלח
מול סדום העולה באש.
תם החורף,
טרם הספקתי לנשום את ריח האוויר
ספוג המים,
טרם הנחתי את לבבי בקור
לקפוא חיים חדשים.
תם החורף,
עימו תמו זכרונותי,
התעופפו עליי
ונותרתי עץ עירום
ביער של פריחה צבעונית. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.