אני שוכבת על החוף,
גופי נוגע בחול החם.
כבר מתחיל להחשיך,
וזיכרונך מכה בי כמו גל חזק.
שחורות מחשבותיי, בדיוק כמו ששחור לבי וריק,
מהרגע שעזבת.

מסתכלת על הכוכבים,
רואה איך העננים שטים בשמיים,
הכל זז כל כך מהר,
חוץ מהכאב,
שלא עובר.

תמונת פנייך שוב חוזרת אליי,
והכל סובב וממשיך
רק לבי מסרב להבין
שהלכת מימני,
ועכשיו אני לבד.

שוכבת על החוף החם,
בוהה בכוכבים.
מעניין כמה זמן יעבור,
עד שהדמעות יפסיקו ליפול,
עד שאבין...