הוא אהב אותה עד טירוף, הוא ישב מולי והעצב ניבט על פניו. זה
כבר כמה ימים שהוא מדוכדך, חברי היה סגור ומופנם בתוך עצמו,
היה קשה לדעת מה מעיק עליו, אך לאחר שלחצתי מספיק, הוא החל
להפתח אליי, אך לא במילים. הוא שלף מחברת דהויה מתוך המגירה,
ומתוכה, הוציא טיוטת מכתב והניח אותה לפניי. "זה המכתב הראשון
שכתבתי לה." אמר וקולו נדם. אחזתי את המכתב והתחלתי לקרוא את
תוכנו. "יקירתי, אילו ידעת איזו תחושה נטעת בי בעת האחרונה אז
היית יודעת עד כמה אהבתייך ועודני. ובכן אנסה במעט אוצר המילים
הגנוז בליבי לתאר ולהמחיש את שעל ליבי, את בוודאי זוכרת את
הבקר שבאתי אלייך וביידי אחזתי ורד כתום, עמדתי בפתח דלתך
שהיתה פתוחה לרווחה, ואת עדיין לא הבחנת בי, הבטתי בפנייך,
ובאותו רגע ליבי... אוי, נסי לדמיין מטוס בואינג 747 מחמם את
ארבעת מנועיו האימתניים טרם המראתו, והנה כניד עפעף נהימת
מנועיו הרועשים שוברים את מחסום האור ומגיעים לשיא תאוצתם,
והנה עוד רגע הוא נוסק אל על ופורח השמימה, ואת יקירתי גרמת
לליבי לפעום בעוצמה שכזו עד אשר חשתי את האדמה רועדת תחתיי,
ונדמה היה לי שהייתי  במסלול המראתו של המטוס, והנה עוד רגע
ליבי הולך ומתנתק ממני ונוסק לו אל על. תארי לך יקירתי. את
יודעת לא פעם שאלתי את עצמי, האם את אנושית, או שמא את יצור
השייך לפלנטה אחרת?  התנהגותך, ויחסך המשפיל בעת האחרונה, גרמו
לי לחשוש שמא את בתו של השטן. לדעתי: התנהגות כואבת ומשפילה
כשלך, לא יכולה לבוא מיצור אנושי בעל רגשות של חיבה, אהבה,
אהדה, ונאמנות.  מקוללת האהבה אשר משפילה את בעלייה. אהבתי
אלייך הייתה יותר ממה שתוכלי לדמיין. די היה לי בנזיד עדשים רק
כדי להיות במחיצתך. הייתי מתרסק במשבריי ירכייך ושוכח מהיקום.

הייתי בן זרועותייך, כתינוק משוחד. הייתי מוכן לחצות נהר שורץ
תנינים, בכדי להגיע אלייך. רק היושב בסתר עליון יודע עד כמה
אהבתייך ועודני.