הנה אני, מסתובב, מריח דשא, משוטט, הזוי כמו שעת צהרים לאחר
חצות, ובאמת, השארתי מאחורי את שעת חצות אבל לא רק אותה השארתי
אז, לפני זמן מה, מאחורי, נצטרפו אליה גם גורמים פחות מוחשיים,
כאלה לדכא לייאש ולגרום לאדם להרגיש בודד.
לא. לא התאהבתי. לפחות לא בישות. אותה בדידות שהותרתי מאחור
הוחלפה עם קרוב משפחה שלה, הפועל תחת אותו שם אך מניב פירות
שונים לגמרי.
אני הולך וטועם את האוויר הלילי. פסיעה ועוד פסיעה ועוד חמש
ועוד תשע-עשרה ועוד פסיעה. אין לזה תכלית מיוחדת פרט לתכלית
הכי מיוחדת.
הנה הם, שותפי הנצחיים, המשוטטים בלילה, זוג זר ההולך אל
הכיוון הנגדי, באותה אווירה שקטה המאפיינת זוגות לילה. גם הם
גילו קסם בלילה, אומנם קסם היא בחירה גרועה למילה, שכן יש
ביכולתי לפרק ולהסביר עד שהכל יהיה מובן, אבל אין ברשותי מילה
מתאימה יותר.
עוד אדם עובר על פני, בלי מילים ובלי קולות הוא מזרז צעדיו.
הוא לא חש בנוח כאן, בלילה, ושוב שלווה.
פתאום, הכל יותר מדי בשבילי והקולות הקטנים של הלילה הולמים
בי בנעימות. אני מרגיש כשיכור, תנועתי מגושמות וראשי מסוחרר.
אני נשען על גזע עץ גדול, מחליק באיטיות וקורס עד שאני מוצא את
עצמי שוכב על דשא, שוכב על הדשא, חצי נשען על העץ. אני מבין
שאני נמצא בגן ציבורי, הדבר משעשע אותי.
-"מה כל כך מצחיק?"
-"שום דבר לא כל כך מצחיק" אני עונה ומתרווח על הדשא.
-"אז למה צחקת?"
-"כי שכנעתי את עצמי שמשהו כל כך מצחיק"
-"איך?"
-"לילה"
"לילה"
-"לילה" אני אומר שנית.
-"אתה אמיתי?" ראו! קול דמיוני שואל אם אני אמיתי!
-"אני אמיתי, אני אמיתי פלוס.  אני בעל מוח צלול בגוף טהור
ואני חזק כשור!"
צחוק של מי שבאמת הבין בדיחה מציף אותי
-"כל כך אמיתי?"
-"שום דבר לא כל כך אמיתי"
-"רוצה ללכת על פעם שלישית?"
-"נחייה ונמות, ובדרך נראה. אולי"
-"איך אתה מרגיש?"
-"טוב"
-"כל כך טוב?"
-"שום דבר לא כל כך טוב"
-"פעם שלישית גלידה!"
-"מסטיק זה כל מה שיש לי" אני אומר ומשגר יד החופנת מסטיק לחלל
הפתוח. במפתיע נשלחת יד דקת אצבעות ולוקחת את המסטיק מידי.
-"ואני הייתי בטוח שניהלתי שיחה עם עוד קול בלתי מוחשי בראש
שלי"
-"לא, אני צריכה מקדחה כדי להיות קול בתוך הראש שלך, וגם אז
אני עדיין אהיה מוחשית"
שקט. אני מתבוסס בחוסר כוחות משכר, מענג. עוד שקט.
-"אני קם"
-"זאת אזהרה?"
-"לא זה איום"
-"למה לאיים כשאפשר להזהיר?"
-"מי מאיים?"
-"טוב"
נעמדתי ושאלתי
-"את באה?"
-"לאן?"
הרמתי יד לכיוון חצי רנדומלי ואמרתי
-"לשם"
-"כן"
אחר כך, עדיין לילה. עכשיו גם אני זוג (חלק מזוג) מהסוג
שצפיתי בו מוקדם יותר הלילה. אנו מחובקים והולכים מכונסים אחד
בשני.
מתברר שיש קסם בלילה כי את מה שקרה בשעות האחרונות, אין אני
יכול להסביר ולפרק.