|
רואה את החיוך שלי
עומד בתוך קופסא
על המדף, עם תג מחיר
וכולם מתעלמים
עומד ברחוב
מסתכל בחלון הראווה
והחיוך שלי שוב עומד בודד
וכולם מתעלמים
אחרי מה שקרה
לא חשבתי שאחייך יותר
לא חשבתי שאתגבר עלייך, אבא
אבל חזרתי, לא ויתרתי
והחיוך... הוא שוב שלי...
נכנסתי לחנות, שאלתי ת'מוכר
הוא אמר שלא כדאי לי
שהחיוך הזה כבר לא עובד
אבל אני התעקשתי, לא ויתרתי
והחיוך... הוא שוב שלי...
אחרי מה שקרה
לא חשבתי שאחייך יותר
לא חשבתי שאתגבר עלייך, אבא
אבל חזרתי, לא ויתרתי
והחיוך... הוא שוב שלי... |
|
|
"הבל הבלים אמר
בועז, הבל הבלים
הכל הבל:
מה יתרון לאדם
בכל עמלו שיעמל
תחת הבמה? כותב
הולך וכותב בא,
והבמה לעולם
עומדת. (...) כל
הסיפורים הולכים
אל הבמה, והבמה
איננה מלאה, אל
מקום שהסיפורים
הולכים שם הם
שבים ללכת"
הבמה החדשה, ספר
בועז, פרק א,
פס' 1-5
ארגנטינאי כותב
תנ"ך לעמים |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.