ענת שבו-פרלמוטר / פקיעה |
נוגן בי המיתר.
מיתר עתיק, סמוי,
מיתר דואב,
מיתר יתמות ודווי
מיתר כואב.
כאלמנה הייתי
כדב שכול,
אותה פגישה נכספת
סופה בלבול
ובכי מר וסער
ולב שבור.
פקע מיתר האושר
ושחוק עצור.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|